צוות תגובה לאירועי סייבר (IR)

כשיש חשד לאירוע אבטחת מידע, אנחנו נכנסים לטיפול (Incident Response) בכל שעה, גם בלילה ובסוף השבוע: בולמים את התקיפה, משמרים ראיות לחקירה (Forensics), מנקים ומשחזרים מגיבוי נקי. כשאנחנו גם מנהלים את המחשוב של העסק, הרשת, הגיבויים וחשבונות הניהול כבר מוכרים לנו, והטיפול מתחיל בלי שלב היכרות.

מחשב נייד על שולחן בתאורה עמומה

אירוע שמנוהל
מהשיחה הראשונה

באירוע יש הרבה לחץ ומעט מידע ודאי. מהשיחה הראשונה אנחנו מנהלים יומן אירוע (Incident Log): מה זוהה, מה בודד, אילו החלטות התקבלו ומי אישר אותן. אותו תיעוד משמש אחר כך את ההנהלה, את המבטח ואת הדיווח לרגולטור.

  • שיחת סינון ראשונה (Triage) ובלימה (Containment)
  • שימור ראיות וחקירה (Forensics) לפני הניקוי
  • שחזור מגיבוי נקי והפקת לקחים (Lessons Learned)

התקשרו 03-3801180

איור אינטראקטיבי

איך מטפלים באירוע סייבר, שלב אחרי שלב

לפי מחזור הטיפול באירועים של NIST (SP 800-61). בחרו שלב כדי לראות מה קורה בו ומה הצוות עושה.

מה קורה בשלב הזה

לפני שקורה משהו: יש תוכנית תגובה, אנשי קשר, גיבויים שנבדקו ותיעוד של התשתית. רוב ההבדל בין אירוע קצר לאירוע ארוך נקבע כאן.

מה הצוות עושה

כותבים תוכנית תגובה (IR Plan) ותרחישים מוכנים (Playbooks), מתרגלים עם ההנהלה (Tabletop) ומוודאים שיש לוגים, ניטור וגיבוי מופרד.

למי זה מתאים

  • עסק שנמצא באירוע עכשיו

    קבצים שהוצפנו, חשבון דואר ששולח הודעות שאיש לא כתב, או התרעה שלא ברור מה פירושה. מתקשרים, ומתחילים בבלימה ובשימור ראיות.

  • ארגונים שמחזיקים מידע אישי

    מרפאות, משרדי עורכי דין ורואי חשבון, חברות שירות וכל עסק שאירוע אצלו עלול לחייב דיווח לרשות להגנת הפרטיות ושיחה לא פשוטה עם הלקוחות.

  • מי שרוצה להיות מוכן מראש

    עסקים שרוצים תוכנית תגובה כתובה (IR Plan), הסכם תגובה מוכן (IR Retainer) ותרגיל להנהלה, לעיתים כי מבטח הסייבר או לקוח גדול דורשים זאת.

נשמע מוכר?

אלה הפערים שהופכים אירוע שאפשר היה לבלום מוקדם לאירוע ארוך ויקר.

  • לא ברור למי מתקשרים כשמחשב מתחיל להצפין קבצים באמצע הלילה
  • אין תוכנית תגובה כתובה (IR Plan), וכל אירוע מתנהל באלתור
  • ביום האירוע אף אחד לא יודע איפה הגיבויים ומי מחזיק את סיסמאות הניהול
  • מי שניגש ראשון לתקלה פירמט את המחשב, ויחד איתו נעלמו הראיות (Forensics)
  • לא ברור אם האירוע מחייב דיווח לרשות להגנת הפרטיות, ומי מחליט על כך
  • יש פוליסת ביטוח סייבר, ואיש לא בדק מה היא דורשת ביום האירוע

מה כולל הטיפול באירוע

העבודה מתנהלת לפי שלבי התגובה המקובלים, וכל החלטה מהותית מתקבלת בתיאום עם ההנהלה.

  • זמינות לאירועים 24/7

    קו פנייה לאירועי אבטחה גם בלילה ובסוף השבוע. בשיחה הראשונה (Triage) מבינים מה קורה, מה בסכנה, מה עושים מיד ובמה לא נוגעים.

  • בלימה (Containment)

    בידוד עמדות ושרתים, נעילת חשבונות שנפגעו, ניתוק גישה מרחוק וחסימה בחומת האש, כדי לעצור את ההתפשטות בלי להשמיד ראיות.

  • חקירה דיגיטלית (Forensics)

    שימור ראיות (Evidence Preservation) מהתחנות, מהשרתים ומהלוגים, ובניית ציר זמן: איך התוקף נכנס, לאן הגיע ומה הוציא.

  • ניקוי וסגירת הפרצה (Eradication)

    הסרת נוזקות, דלתות אחוריות (Backdoors) וחשבונות שהתוקף יצר, החלפת סיסמאות ומפתחות, וסגירת החולשה שדרכה נכנס.

  • שחזור מגיבוי נקי (Recovery)

    בחירת נקודת שחזור שקדמה לחדירה, בדיקה שהגיבוי לא נפגע, והחזרת המערכות לפי סדר העדיפויות העסקי.

  • תקשורת ודיווח

    ליווי ההנהלה, נוסחים להודעה לעובדים וללקוחות, ותמיכה בדיווח לרשות להגנת הפרטיות ולמערך הסייבר הלאומי כשנדרש, בתיאום עם המבטח.

  • הפקת לקחים (Lessons Learned)

    דוח מסכם על מה שקרה, מה עבד ומה לא, ותוכנית חיזוק שמיושמת בתשתית עצמה כדי שאירוע דומה לא יחזור.

  • מוכנות לפני אירוע

    הסכם תגובה מוכן (IR Retainer), תוכנית תגובה כתובה (IR Plan) עם תרחישים לכל סוג אירוע (Playbooks), ותרגיל שולחני להנהלה (Tabletop Exercise).

סוגי אירועים שאנחנו מטפלים בהם

אירוע אבטחת מידע הוא כל אירוע שפוגע בסודיות, בשלמות או בזמינות של המידע (Confidentiality, Integrity, Availability), ולכן גם שריפה בחדר השרתים או מחיקה בטעות נחשבות לאירוע כזה.

  • כופרה (Ransomware)

    נוזקה שמצפינה קבצים ושרתים ועוצרת את העבודה. לא פעם התוקפים מעתיקים מידע לפני ההצפנה ומאיימים לפרסם אותו (Double Extortion).

    נגרם בדרך כלל מ:

    • גישה מרחוק חשופה לאינטרנט
    • סיסמאות שנגנבו או דלפו
    • עדכוני אבטחה שלא הותקנו
    למאמר המלא
  • נוזקה (Malware)

    תוכנה זדונית שפועלת בשקט על המחשב, אוספת סיסמאות ומידע (Infostealer) או פותחת לתוקף דרך להמשך התקיפה.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • קובץ מצורף זדוני
    • הורדה ממקור לא מוכר
    • מחשב בלי EDR
    למאמר המלא
  • השתלטות על חשבון (Account Takeover)

    תוקף שנכנס לחשבון דואר, ענן או ניהול ופועל בשם משתמש אמיתי, למשל כדי לשלוח ללקוחות בקשות תשלום מזויפות (BEC).

    נגרם בדרך כלל מ:

    • חשבון בלי MFA
    • אותה סיסמה בכמה שירותים
    • דף התחברות מזויף
    למאמר המלא
  • דיוג והנדסה חברתית (Phishing, Social Engineering)

    הודעה או שיחה שמתחזה לגורם מוכר וגורמת לעובד למסור פרטים, לאשר תשלום או לפתוח קובץ.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • התחזות לספק או למנהל
    • לחץ של דחיפות
    • אין אישור כפול לתשלומים
    למאמר המלא
  • פריצה לאתר או לשרת

    ניצול חולשה באתר, בתוסף או בשירות שחשוף לאינטרנט, כדי להשתלט על השרת, לשנות תוכן או להפיץ נוזקה לגולשים.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • תוסף או מערכת לא מעודכנים
    • ממשק ניהול פתוח לכולם
    • הגדרות ברירת מחדל
    למאמר המלא
  • דליפת מידע (Data Leak)

    מידע אישי או עסקי שהגיע למי שלא אמור לראות אותו, בעקבות תקיפה, טעות או גורם מבפנים. כשמדובר במידע אישי, ייתכן שחלה חובת דיווח.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • קישור שיתוף פתוח מדי
    • הרשאות רחבות מהנדרש
    • אחסון ענן לא מוגן
    למאמר המלא
  • מניעת שירות (DDoS)

    הצפה של אתר, שרת או קו אינטרנט בתעבורה ממקורות רבים, עד שלקוחות ועובדים לא מצליחים להתחבר.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • אין הגנה אצל ספק התקשורת
    • שירות יחיד בלי חלופה
    • חשיפה ציבורית גבוהה
    למאמר המלא
  • אירוע פיזי: שריפה, הצפה, חשמל

    נזק לחדר השרתים או למשרד שמשבית מערכות ועלול למחוק מידע, בלי שום תוקף מעורב. גם זו פגיעה בזמינות המידע.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • שרתים וגיבוי באותו חדר
    • אין אתר חלופי (DR)
    • UPS שלא נבדק
    למאמר המלא
  • טעות אנוש

    מחיקה בטעות, שינוי הגדרה שהפיל שירות, הודעת דואר עם מידע רגיש שנשלחה לנמען הלא נכון, או סוכן AI עם הרשאות רחבות שהריץ פעולה הרסנית.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • הרשאות מנהל לכולם
    • שינויים בלי בקרה (Change Management)
    • גיבוי שלא נבדק בשחזור
    למאמר המלא
  • אירוע אצל ספק (Supply Chain)

    פריצה או תקלה אצל ספק תוכנה, ענן או שירות, שעוברת לארגון דרך הגישה והחיבורים שיש לספק.

    נגרם בדרך כלל מ:

    • גישת ספק בלי הגבלה
    • אין חלופה לספק קריטי
    • עדכון תוכנה שנפגע
    למאמר המלא

במה אנחנו מטפלים, בפירוט

תגובה בזמן אירוע

  • קו פנייה לאירועי אבטחה 24/7 ושיחת סינון ראשונה (Triage)
  • הערכת היקף וחומרה (Scoping, Severity): אילו מערכות, חשבונות ומידע נפגעו
  • בלימה (Containment): בידוד עמדות ושרתים, נעילת חשבונות, ניתוק חיבורים פעילים (Session Revocation) וחסימה בחומת האש
  • עבודה מול EDR, Active Directory, Microsoft 365, Google Workspace, חומת האש וה-VPN, בלי לאבד לוגים
  • ניקוי (Eradication): הסרת נוזקות, מנגנוני השתרשות (Persistence), חשבונות ומשימות מתוזמנות שהתוקף הוסיף
  • החלפת סיסמאות, מפתחות ואסימוני גישה (Tokens), כולל חשבונות שירות (Service Accounts) וחשבונות ניהול
  • שחזור (Recovery) מגיבוי נקי שנבדק, לפי סדר העדיפויות מניתוח השפעה עסקית (BIA) ויעדי RTO/RPO
  • ניטור מוגבר אחרי החזרה לפעילות, כדי לזהות ניסיון חזרה של התוקף
  • אירועי ענן ואתרים: חשבון Microsoft 365 פרוץ, כללי העברת דואר שהתוקף הגדיר, ניקוי אתר פרוץ (Malware Cleanup)

חקירה, ראיות ודיווח

  • שימור ראיות (Evidence Preservation) ושרשרת משמורת (Chain of Custody)
  • איסוף תמונות דיסק וזיכרון (Disk / Memory Imaging) ולוגים ממערכות קריטיות
  • ציר זמן של האירוע (Timeline): נקודת הכניסה, תנועה רוחבית (Lateral Movement), גישה למידע והוצאתו (Exfiltration)
  • מזהי תקיפה (IOC) והזנתם לכלי ההגנה, לחומת האש ולסינון הדואר
  • בדיקת חובת דיווח לפי חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע, והכנת הדיווח לרשות להגנת הפרטיות
  • דיווח ושיתוף מידע עם מערך הסייבר הלאומי
  • תיאום עם מבטח הסייבר, עם היועץ המשפטי ועם מי שמנהל את התקשורת מול הלקוחות
  • נוסחים להודעה לעובדים, ללקוחות ולספקים
  • דוח טכני ודוח מנהלים (Executive Summary) עם המלצות לחיזוק

מוכנות לפני אירוע

  • הסכם תגובה מוכן מראש (IR Retainer): דרכי פנייה, גישות והרשאות שהוסדרו מראש
  • תוכנית תגובה לאירועים (IR Plan): תפקידים, סמכויות החלטה, דרכי קשר ורף הסלמה (Escalation)
  • תרחישי תגובה (Playbooks): כופרה, השתלטות על חשבון, הונאת תשלום בדואר (BEC), דליפת מידע, אירוע פיזי, אירוע אצל ספק
  • תרגיל שולחני (Tabletop Exercise) להנהלה ולצוות ה-IT
  • בדיקת מוכנות של לוגים: מה נשמר, לכמה זמן ואיפה
  • בדיקת שחזור (Restore Test) וגיבוי שאי אפשר לשנות או למחוק (Immutable Backup)
  • רשימת אנשי קשר לשעת אירוע: הנהלה, ספקים, מבטח, יועץ משפטי
  • התאמה ל-NIST SP 800-61, ל-NIST CSF, ל-ISO 27001 ולהנחיות מערך הסייבר הלאומי

מהשיחה הראשונה לשגרה מסודרת

  1. 1

    שיחה ראשונה

    באירוע מתקשרים מיד, ובלי אירוע מתחילים בשיחת היכרות על התשתית, המידע שהעסק מחזיק והדרישות של לקוחות, רגולטור או מבטח.

  2. 2

    בדיקת מוכנות

    בודקים את הגיבויים, את הלוגים, את חשבונות הניהול ואת הגישות, כדי שביום אירוע יהיה ממה לעבוד.

  3. 3

    תוכנית ותרחישים (IR Plan, Playbooks)

    כותבים את תוכנית התגובה, התפקידים ודרכי הקשר, ותרחיש לכל סוג אירוע שרלוונטי לעסק.

  4. 4

    תרגול והסכם תגובה (Tabletop, IR Retainer)

    מקיימים תרגיל להנהלה ולצוות, מתקנים את הפערים שעלו בו וחותמים על הסכם תגובה מוכן לשעת אירוע.

מה קובע את משך האירוע ואת היקף הנזק

תוצאת האירוע נקבעת בעיקר בהכנות שנעשו לפניו ובהחלטות של השעות הראשונות. אלה הנקודות שבהן ההבדל מורגש.

  1. ספק IT שמכיר את התשתית בולם מהר יותר

    בשעות הראשונות צריך לדעת איפה כל שרת נמצא, אילו חשבונות הם חשבונות ניהול, איך הרשת מחולקת לאזורים (סגמנטציה, VLAN) ואיפה הגיבוי. צוות חיצוני שמגיע בלי היכרות מקדיש את הזמן הזה למיפוי, והתוקף בינתיים ממשיך לנוע ברשת (Lateral Movement). כשמי שמנהל את התשתית הוא גם מי שמגיב, הגישות, התיעוד ומפת הרשת כבר בידיו.

  2. למה לא מפרמטים מיד

    הדחף הטבעי הוא למחוק, להתקין מחדש ולחזור לעבודה. כך נעלמות הראיות שמראות איך התוקף נכנס, ובלעדיהן אי אפשר לדעת אם הפרצה נסגרה ואם מידע הוצא מהארגון (Exfiltration). שימור ראיות (Forensics) כבר בשלב הבלימה מאפשר לענות על השאלות האלה, גם מול רגולטור, מבטח או בית משפט.

  3. השאלה היא מאיזה גיבוי משחזרים

    בתקיפות כופרה (Ransomware) התוקפים מנסים להגיע גם לגיבויים, ולעיתים הם נמצאים ברשת זמן מה לפני ההצפנה. לכן בוחרים נקודת שחזור שקדמה לחדירה ובודקים שהיא נקייה לפני שמחזירים אותה לרשת. גיבוי שאי אפשר לשנות או למחוק (Immutable Backup) ועותק מחוץ למשרד (Off-site) קובעים אם יש ממה לשחזר.

  4. דיווח לרגולטור ולמבטח

    אירוע אבטחה חמור במאגר מידע אישי עשוי לחייב דיווח לרשות להגנת הפרטיות לפי תקנות אבטחת המידע, ותיקון 13 הרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה. פוליסות ביטוח סייבר כוללות לא פעם תנאים לגבי הודעה מוקדמת למבטח ולגבי מי מטפל באירוע. ההחלטות האלה שייכות להנהלה, והיא צריכה בשבילן תמונה עובדתית ומתועדת מוקדם ככל האפשר.

  5. ההכנה עושה את רוב העבודה

    ארגון שיש לו תוכנית תגובה (IR Plan) ותרחישים כתובים (Playbooks) יודע מי מחליט, מי מדבר עם הלקוחות ומי מתקשר למבטח, ולא מגלה את זה באמצע הלילה. תרגיל שולחני (Tabletop Exercise) חושף פערים כמו גיבוי שאיש לא יודע לשחזר או ספק שאין לו פרטי קשר. הסכם תגובה מוכן (IR Retainer) חוסך בירורים ביום שבו אין זמן לבירורים.

מדריך: השתלטות על חשבון: כשמישהו אחר נכנס בשם העובד

שאלות נפוצות

על טיפול באירועי סייבר.

לא מצאתם תשובה? 03-3801180

מתקשרים מיד, ולא מכבים מחשבים, לא מוחקים קבצים ולא יוצרים קשר עם התוקף. מחשב שנראה נגוע מנתקים מהרשת, מהכבל ומה-Wi-Fi, ומשאירים אותו דולק כדי לשמור את מה שבזיכרון. אם ייתכן שתיבת הדואר נפרצה, לא משתמשים בה כדי לדווח על האירוע. בשיחה הראשונה מקבלים הנחיות לפי מה שקורה בפועל.

פוליסות ביטוח סייבר כוללות לא פעם חובת הודעה מוקדמת למבטח, ולעיתים גם תנאים לגבי מי מטפל באירוע ואילו הוצאות מכוסות. לכן בודקים את הפוליסה כבר בשעות הראשונות ומתעדים כל פעולה. כשהדרישות שלה כתובות מראש בתוכנית התגובה (IR Plan), אין הפתעות.

זו החלטה של ההנהלה, ועדיף שלא תתקבל בלחץ של השעות הראשונות. תשלום אינו מבטיח מפתח פענוח שעובד, ואינו מבטל את העובדה שהמידע כבר הועתק. לפני כל החלטה בודקים אם אפשר לשחזר מגיבוי נקי, מה קובעת פוליסת הביטוח ומה אומר היועץ המשפטי.

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) מחייבות לדווח לרשות על אירוע אבטחה חמור במאגר מידע אישי, ומה נחשב חמור תלוי ברמת האבטחה של המאגר ובמה שנפגע. החובה חלה על בעל המאגר. אנחנו מספקים את התמונה הטכנית, עוזרים להכין את הדיווח ועובדים לצד היועץ המשפטי של הארגון. במקביל אפשר לדווח למערך הסייבר הלאומי ולקבל ממנו סיוע.

הסכם שנחתם לפני שקורה משהו: איך פונים, אילו גישות כבר קיימות, מה היקף העבודה ומי בארגון מוסמך לאשר פעולות. ביום אירוע הוא חוסך בירורים ומשא ומתן, והעבודה מתחילה בבלימה. מבטחי סייבר ולקוחות גדולים שואלים עליו לעיתים בשאלוני אבטחה.

ההנהלה וצוות ה-IT עוברים יחד על תרחיש, למשל כופרה שמתגלה ביום חמישי בערב, ומחליטים בכל שלב מה עושים. לא נוגעים במערכות. התרגיל מראה איפה התוכנית חסרה: מי מוסמך להחליט, למי מודיעים, והאם מישהו באמת יודע לשחזר את הגיבוי.

יש חשד לאירוע, או שרוצים להיערך לפני שיקרה?

ספרו לנו בקצרה על העסק ועל מה שמעסיק אתכם במחשוב. נחזור אליכם כדי להבין את הצורך ולהציע דרך עבודה שמתאימה לכם.

שעות פעילות: ראשון עד חמישי, 09:00 עד 17:00

לקוחות קיימים? פתיחת קריאת שירות

השאירו פרטים ונחזור אליכם

הפרטים ישמשו לחזרה אליכם בלבד. מדיניות פרטיות

התקשרו 03-3801180השאירו פרטים