מבדק חדירה לאתרים, מערכות Web ו-API
האתר, פורטל הלקוחות וממשקי ה-API הם החלק בארגון שכל אחד באינטרנט יכול להגיע אליו, ולעיתים קרובות גם החלק שמחזיק מידע אישי של לקוחות. מבדק חדירה לאפליקציות Web (Web Application Penetration Test) בודק אותם לפי OWASP: אם לקוח אחד יכול להגיע למידע של לקוח אחר, אם ההזדהות עמידה, ואם נשארו חשופים ממשקי ניהול, קבצים או מפתחות.
מערכת שפתוחה
לכל האינטרנט
בודקים את המערכת מבחוץ, כמו מבקר אנונימי (Unauthenticated), ומבפנים, עם משתמשי בדיקה בהרשאות שונות (Authenticated). כך מתגלות חולשות שסורק אוטומטי לא רואה: הרשאות בין משתמשים, לוגיקה עסקית (Business Logic) ותהליכים שאפשר לעקוף.
- OWASP Top 10, OWASP API Security Top 10 ו-OWASP WSTG
- בדיקה עם משתמשים ובלעדיהם (Authenticated / Unauthenticated)
- עדיפות לסביבת בדיקות (Staging), וזהירות מלאה בסביבת הייצור (Production)
למי זה מתאים
עסקים עם פורטל לקוחות או אזור אישי
שבהם לקוחות, מטופלים או ספקים נכנסים עם משתמש וסיסמה ורואים מידע אישי, מסמכים או חשבוניות.
חברות שמפתחות מערכת או אפליקציה
עם ממשקי API לאפליקציה, לשותפים או לאינטגרציות, שרוצות לבדוק את המערכת לפני העלייה לאוויר (Go-Live) או אחרי שינוי גדול.
אתרים על WordPress או מערכות מדף
עם תוספים (Plugins), טפסים ואזורי ניהול שנבנו לאורך שנים אצל כמה ספקים, בלי בדיקת אבטחה מסודרת.
נשמע מוכר?
אלה מצבים שחוזרים באתרים ובמערכות שנבנו תחת לחץ של לוחות זמנים.
- לא ברור אם לקוח אחד יכול להגיע למסמכים או להזמנות של לקוח אחר (IDOR)
- ממשק ניהול (Admin Panel) שנגיש לכל האינטרנט, עם סיסמה בלבד
- אתר WordPress עם תוספים (Plugins) שלא עודכנו, וחלקם כבר לא מתוחזקים
- מפתחות API וסיסמאות שנשארו בקוד שרץ בדפדפן (Front-end)
- טופס התחברות בלי הגבלה על מספר הניסיונות (Rate Limiting)
- המערכת נבנתה אצל ספק פיתוח, ואף אחד לא בדק את האבטחה שלה לפני העלייה לאוויר
מה בודקים במבדק Web ו-API
ההיקף נקבע לפי המערכת, סוגי המשתמשים והמידע שהיא מחזיקה, בהרשאה בכתב ובכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement).
הזדהות וניהול סשן (Authentication, Session Management)
כניסה, איפוס סיסמה, MFA, תוקף הסשן, יציאה מהמערכת ועמידות בפני ניחוש סיסמאות (Brute Force).
הרשאות ובקרת גישה (Access Control)
מה כל סוג משתמש רשאי לראות ולעשות, והאם משתמש אחד מגיע למידע של משתמש אחר (IDOR) או לפעולות של מנהל.
הזרקות (Injection)
בדיקת נקודות הקלט, כמו טפסים, פרמטרים ו-API, מול הזרקה למסד הנתונים (SQL Injection), לפקודות מערכת ולדפדפן (XSS).
לוגיקה עסקית (Business Logic)
תהליכים שאפשר לעקוף או להשתמש בהם שלא כמתוכנן, למשל דילוג על שלב בתהליך תשלום או שימוש חוזר בקופון או באישור.
העלאת קבצים (File Upload)
אילו סוגי קבצים מותרים, היכן הם נשמרים, האם השרת עלול להריץ אותם, והאם קבצים של משתמש אחד נגישים לאחרים.
ממשקי API
בדיקה לפי OWASP API Security Top 10: הרשאה ברמת האובייקט (BOLA), החזרת מידע עודף, הגבלת קצב (Rate Limiting) וגרסאות ישנות שנשארו פתוחות.
WordPress, תצורה וחשיפה
תוספים ותבניות לא מעודכנים, ממשקי ניהול חשופים, קבצי גיבוי ותצורה שנשכחו בשרת, וכותרות אבטחה (Security Headers).
דוח, תיקון ובדיקה חוזרת
ממצאים מדורגים לפי CVSS, המלצת תיקון (Remediation) שאנשי הפיתוח יכולים ליישם, ובדיקה חוזרת (Retest) אחרי התיקון.
במה אנחנו מטפלים, בפירוט
אפליקציה ו-API
- מתודולוגיה: OWASP WSTG, עם מיפוי הממצאים ל-OWASP Top 10 ול-OWASP API Security Top 10
- הזדהות (Authentication): כניסה, רישום, איפוס סיסמה, MFA, SSO ו-OAuth
- ניהול סשן (Session Management): עוגיות (Cookies), תוקף, יציאה והגנה מפני CSRF
- בקרת גישה בין משתמשים ובין תפקידים: IDOR / BOLA, הסלמת הרשאות (Privilege Escalation) וגישה לפעולות ניהול
- הזרקות (Injection): SQL, NoSQL, פקודות מערכת, XSS ו-SSRF
- לוגיקה עסקית (Business Logic): תהליכי תשלום, הזמנה, אישור וזרימת עבודה
- העלאת קבצים (File Upload): סוג, גודל, מיקום שמירה והרשאות גישה
- API מסוג REST ו-GraphQL: החזרת מידע עודף, הגבלת קצב (Rate Limiting), גרסאות ישנות ותיעוד חשוף
- סודות בקוד צד לקוח (Front-end): מפתחות API, טוקנים וכתובות של סביבות פנימיות
שרת, תצורה ו-WordPress
- WordPress: ליבה, תוספים (Plugins) ותבניות, משתמשי ניהול, XML-RPC ו-REST API
- ממשקי ניהול חשופים (Admin Panels): ממשק הניהול של האתר, ניהול מסד הנתונים ולוחות בקרה של השרת
- קבצים שנשכחו בשרת: גיבויים, קבצי תצורה, תיקיות של מערכת ניהול גרסאות ולוגים
- כותרות אבטחה (Security Headers): CSP, HSTS, X-Frame-Options ועוגיות מאובטחות
- הגדרות TLS ותעודות SSL
- הודעות שגיאה שחושפות מידע טכני (Information Disclosure)
- חומת אש לאפליקציות (WAF) והגבלת קצב: האם קיימות, ומה הן חוסמות בפועל
שיטת עבודה
- הרשאה בכתב מבעל המערכת, ואם היא מתארחת אצל ספק, בדיקה מראש של מדיניות הספק לגבי מבדקים
- הגדרת היקף (Scope): כתובות, סביבות, ממשקי API ותפקידי משתמשים, וכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement)
- בדיקה ללא משתמש (Unauthenticated) ועם משתמשי בדיקה בכל תפקיד (Authenticated)
- Black, Grey או White Box, כולל אפשרות לסקירת קוד ממוקדת (Code Review)
- עדיפות לסביבת בדיקות (Staging) שזהה לייצור, ובסביבת הייצור (Production) רק שיטות שאינן הורסות (Non-destructive)
- חלון זמן מתואם, איש קשר זמין, וגיבוי תקין של האתר ומסד הנתונים לפני תחילת המבדק
- עבודה עם נתוני בדיקה (Test Data) ולא עם מידע של לקוחות אמיתיים, ככל שאפשר
מהשיחה הראשונה לשגרה מסודרת
- 1
שיחת היכרות
מה המערכת עושה, מי המשתמשים, איזה מידע היא מחזיקה ואיפה היא מתארחת.
- 2
היקף, הרשאה וכללי עבודה
כתובות, סביבות, ממשקי API ותפקידי משתמשים, הרשאה בכתב וכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement).
- 3
ביצוע המבדק
בדיקה עם משתמשי בדיקה ובלעדיהם, עדיפות לסביבת בדיקות (Staging), ועדכון של איש הקשר כבר במהלך המבדק על ממצא קריטי.
- 4
דוח, תיקון ובדיקה חוזרת
ממצאים מדורגים לפי CVSS, תיקון (Remediation) בשרת ובקוד, ובדיקה חוזרת (Retest).
מה מבדק אנושי מוצא שסורק אוטומטי מפספס
סורקים אוטומטיים טובים במציאת גרסאות ישנות והגדרות חסרות. חלק גדול מהחולשות החמורות באתרים ובמערכות קשור להרשאות וללוגיקה, ואת אלה בודקים מתוך הבנה של המערכת:
הרשאות בין משתמשים (IDOR)
בקרת גישה שבורה (Broken Access Control) נמצאת בראש רשימת OWASP Top 10. השאלה היא אם השרת בודק בכל בקשה שהמידע המבוקש שייך למשתמש המחובר, ובודקים את זה עם כמה משתמשי בדיקה בהרשאות שונות, כי סורק לא יודע של מי כל חשבונית. מידע אישי שנחשף כך הוא אירוע אבטחה (Data Breach) עם השלכות לפי חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13.
לוגיקה עסקית
חולשת לוגיקה (Business Logic Flaw) היא תהליך שעובד בדיוק כפי שנכתב, אבל אפשר להשתמש בו בדרך שלא תוכננה: לדלג על שלב, לחזור על פעולה או לשנות ערך שהיה אמור להיות קבוע. אין לה חתימה, ולכן היא מתגלה רק כשמבינים מה המערכת אמורה לעשות. זו אחת הסיבות שמבדק עם משתמשי בדיקה (Authenticated) מוצא יותר ממבדק מבחוץ.
את ה-API בודקים ישירות
אפליקציות מובייל, מערכות SPA ואינטגרציות עם שותפים עובדות מול API, ולפעמים ה-API מחזיר יותר מידע ממה שהמסך מציג. OWASP API Security Top 10 מתמקד בבעיות שחוזרות בממשקים כאלה, כמו הרשאה ברמת האובייקט (BOLA), הזדהות חלשה והיעדר הגבלת קצב (Rate Limiting). לכן בודקים את ה-API ישירות, גם בבקשות שהאתר עצמו אף פעם לא שולח.
WordPress ותצורת השרת
באתרי WordPress החולשות נמצאות לרוב בתוספים (Plugins) ובתבניות, ופחות בליבה. תוסף שהמפתח שלו הפסיק לתחזק, ממשק ניהול שפתוח לכל האינטרנט או קובץ גיבוי שנשכח בשרת יכולים לחשוף את האתר ואת מסד הנתונים. חלק מהתיקונים נעשים בצד השרת והאחסון: כותרות אבטחה (Security Headers), הגבלת הגישה לממשק הניהול וחומת אש לאפליקציות (WAF).
Staging, ייצור ומי מתקן
עדיף לבצע מבדק Web בסביבת בדיקות (Staging) שזהה לייצור, כי שם אפשר לבדוק טפסים, תשלומים והעלאות בלי לפגוע בלקוחות אמיתיים. כשבודקים בייצור (Production), משתמשים בשיטות שאינן הורסות, בחלון זמן מתואם ואחרי גיבוי תקין. כשאנחנו מנהלים גם את האחסון והשרת, תיקוני התצורה מבוצעים אצלנו, וממצאי הקוד עוברים לאנשי הפיתוח עם המלצה ברורה ובדיקה חוזרת (Retest).
תוסף אבטחה וחומת אש לאפליקציות (WAF) חוסמים חלק מהתקיפות הנפוצות, והם שכבה חשובה. הם לא יודעים אם לקוח אחד יכול להגיע למידע של לקוח אחר (IDOR), אם אפשר לעקוף את תהליך התשלום, או אם ממשק API מחזיר יותר מידע ממה שצריך. את אלה בודקים במבדק שמבין את המערכת.
בדיקה בלי משתמש (Unauthenticated) מראה מה רואה כל מי שמגיע לאתר מהאינטרנט. בדיקה עם משתמשי בדיקה (Authenticated) בכל תפקיד, למשל לקוח, נציג ומנהל, מראה מה אפשר לעשות אחרי התחברות, ושם נמצאות בדרך כלל החולשות החמורות. ברוב המקרים כדאי לבדוק את שני המצבים.
עדיף בסביבת בדיקות (Staging) שזהה לייצור, עם נתוני בדיקה. כך אפשר לבדוק טפסים, תשלומים והעלאות קבצים בלי לפגוע בלקוחות ובמידע אמיתי. כשאין סביבת בדיקות, בודקים בייצור (Production) בשיטות שאינן הורסות, בחלון זמן מתואם, עם איש קשר זמין ואחרי גיבוי תקין של האתר ומסד הנתונים.
כן, בהרשאה בכתב של בעל האתר ובהתאם למדיניות ספק האחסון או הענן לגבי מבדקים, שאותה בודקים מראש. אם האתר מתארח אצלנו (Hosting), התיאום פשוט יותר ותיקוני התצורה בשרת מבוצעים אצלנו. מערכות SaaS של צד שלישי שהארגון רק משתמש בהן אינן נכללות בהיקף בלי הסכמה של הספק שלהן.
ממצאי תצורה, שרת, אחסון ו-WordPress אנחנו מתקנים כשהם בתשתית שאנחנו מנהלים. ממצאים בקוד המערכת עוברים לאנשי הפיתוח, שלכם או של הספק, עם תיאור ברור של הבעיה ושל דרך התיקון המומלצת (Remediation). אחרי התיקון מבצעים בדיקה חוזרת (Retest) כדי לוודא שהממצא נסגר.
לפני העלייה לאוויר (Go-Live) של מערכת חדשה, אחרי שינוי משמעותי בהזדהות, בהרשאות או בתהליך התשלום, ובאופן תקופתי באתרים ובמערכות שמחזיקים מידע אישי. גם דרישה של לקוח, מבטח או רגולציה היא סיבה לבדוק, ובמקרה של מידע אישי חלים חוק הגנת הפרטיות ותקנות אבטחת המידע.
עוד דברים שאפשר לרכז אצלנו
אבטחת מידע וסייבר לארגונים
CISO במיקור חוץ, ניהול סיכונים וציות, הקשחה (Hardening), מבדקי חדירה (Penetration Test), ניטור ותגובה לאירועי סייבר (Incident Response).
מבדקי חדירות (Penetration Testing)
בדיקה מבוקרת של הרשת, האתרים, הענן והעובדים מנקודת המבט של תוקף, עם דוח ממצאים מדורג (CVSS), המלצות תיקון (Remediation) ובדיקה חוזרת.
אחסון אתרים ושרתי Web
אחסון אתרים, WordPress ו-WooCommerce מנוהל על שרתי cPanel, עם אבטחה, ביצועים, SSL, גיבוי והעברת אתרים בין ספקים.
רוצים לבדוק לעומק את האתר או המערכת שלכם?
ספרו לנו בקצרה על העסק ועל מה שמעסיק אתכם במחשוב. נחזור אליכם כדי להבין את הצורך ולהציע דרך עבודה שמתאימה לכם.
שעות פעילות: ראשון עד חמישי, 09:00 עד 17:00
לקוחות קיימים? פתיחת קריאת שירות