מבדק חדירה פנים-ארגוני
תקיפה רצינית מתחילה לא פעם בתוך הרשת: עמדה אחת שנפרצה במייל דיוג (Phishing), עובד בעל כוונות זדוניות (Malicious Insider) או אורח שמחובר ל-Wi-Fi. מבדק חדירה פנים-ארגוני (Internal Penetration Test) בודק מה אפשר להשיג משם, עד כמה קרוב התוקף להרשאות מנהל ב-Active Directory, לשרתים ולגיבויים, ומה צריך לתקן כדי לעצור אותו בדרך.
מעמדה אחת
עד לב הרשת
המבדק יוצא מנקודת מוצא שמוגדרת מראש: חיבור לרשת בלבד, משתמש רגיל או עמדה של עובד שכבר נפרצה (Assumed Breach). משם בודקים לאן אפשר להגיע, ממפים את נתיבי התקיפה (Attack Paths) ב-Active Directory ומסמנים את הנקודות שבהן תיקון אחד חוסם נתיב שלם.
- נתיבי תקיפה והרשאות עודפות (Excessive Privileges) ב-Active Directory
- סיסמאות חלשות, אותה סיסמה בכמה חשבונות (Password Reuse) ופרוטוקולים ישנים
- הפרדת הרשת (סגמנטציה), תנועה רוחבית (Lateral Movement) וגישה לגיבויים
למי זה מתאים
ארגונים עם Active Directory
שהדומיין שלהם נבנה לאורך שנים, עבר כמה ספקים, ואף אחד לא בדק מי באמת מחזיק הרשאות ניהול (Privileged Accounts).
משרדים עם כמה סניפים או רשת שטוחה
שבהם כל עמדה רואה כל שרת (Flat Network), ולא ברור אם ההפרדה בין אזורי הרשת (סגמנטציה, VLAN) עומדת בבדיקה.
ארגונים עם ספקים ואורחים ברשת
שבהם קבלן, ספק תמיכה מרחוק (Third-Party Access) או אורח ב-Wi-Fi מתחברים לאותה תשתית שבה יושב המידע הרגיש.
נשמע מוכר?
אלה ממצאים שמבדק פנימי מעלה לא פעם, גם ברשתות שנראות מסודרות.
- חשבונות שירות (Service Accounts) עם הרשאות מנהל דומיין וסיסמה שלא הוחלפה שנים
- אותה סיסמת מנהל מקומי בכל המחשבים, בלי סיסמה ייחודית לכל מחשב (LAPS)
- עובדים שעברו תפקיד ושמרו את כל ההרשאות הקודמות (Privilege Creep)
- שרתים ישנים שכבר לא מקבלים עדכוני אבטחה (End of Life) ועדיין מחוברים לרשת
- רשת אורחים (Guest Network) שמחוברת בפועל לרשת המשרדית
- שרת הגיבוי מצורף לדומיין, ומי שמשיג הרשאות מנהל מגיע גם אליו
מה בודקים במבדק פנים-ארגוני
ההיקף ונקודת המוצא נקבעים מראש, בהרשאה בכתב ובכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement).
נתיבי תקיפה ב-Active Directory
מיפוי הקשרים בין משתמשים, קבוצות, מחשבים והרשאות, כדי למצוא את הדרך הקצרה ממשתמש רגיל להרשאות מנהל דומיין (Domain Admin).
הרשאות עודפות (Excessive Privileges)
חברות בקבוצות מנהלים, הרשאות שהואצלו ונשכחו (Delegation), חשבונות שירות וחשבונות של עובדים שעזבו.
סיסמאות ושימוש חוזר
מדיניות הסיסמאות, סיסמאות חלשות או ברירת מחדל, אותה סיסמה בכמה חשבונות (Password Reuse) וסיסמת מנהל מקומי משותפת.
פרוטוקולים ישנים (Legacy Protocols)
פרוטוקולים שנשארו פעילים מתוך ברירת מחדל, כמו SMBv1, LLMNR, NBT-NS ו-NTLMv1, וחושפים פרטי הזדהות ברשת.
שרתים ושירותים לא מעודכנים
גרסאות שלא קיבלו עדכוני אבטחה (Patch Management), מערכות שהגיעו לסוף חייהן (End of Life) וממשקי ניהול עם סיסמת ברירת מחדל.
הפרדת הרשת ותנועה רוחבית
בדיקה אם ההפרדה בין אזורי הרשת (סגמנטציה, VLAN, חוקי Firewall) באמת מונעת מעבר מעמדה לשרתים, לרשת ה-OT ולממשקי הניהול (Lateral Movement).
גישה לגיבויים
האם מי שהשיג הרשאות ברשת מגיע לשרת הגיבוי ולעותקים, והאם קיים עותק שאי אפשר לשנות או למחוק (Immutable Backup) או עותק מנותק (Air-gapped).
דוח, תיקון ובדיקה חוזרת
נתיבי התקיפה שנמצאו, דירוג CVSS לכל ממצא, סדר תיקון (Remediation) שחוסם קודם את הנתיבים הקצרים, ובדיקה חוזרת (Retest).
במה אנחנו מטפלים, בפירוט
Active Directory וזהויות
- הערכת אבטחת Active Directory (AD Assessment) בכלים מקובלים כמו PingCastle, Purple Knight ו-BloodHound
- מיפוי נתיבי תקיפה (Attack Paths) להרשאות Domain Admin ו-Enterprise Admin
- קבוצות מנהלים, הרשאות שהואצלו (Delegation) והרשאות חריגות על אובייקטים (ACL)
- חשבונות שירות (Service Accounts), חשבונות שהסיסמה שלהם אינה פגה וחשבונות לא פעילים
- מדיניות סיסמאות, סיסמאות חלשות ושימוש חוזר (Password Reuse) בין חשבונות רגילים לחשבונות ניהול
- סיסמת מנהל מקומי ייחודית לכל מחשב (LAPS), הפרדת חשבונות ניהול (Admin Tiering) וקבוצת Protected Users
- הגדרות GPO, Kerberos ושירותי תעודות (AD CS) שמאפשרות הסלמת הרשאות (Privilege Escalation)
- החיבור ל-Entra ID והשפעת החשבונות המקומיים על הענן (Hybrid Identity)
רשת, שרתים ותחנות
- נקודות מוצא שונות: עמדה של עובד, שקע רשת פנוי, רשת אורחים (Guest Wi-Fi) וחיבור VPN
- פרוטוקולים ישנים (Legacy Protocols): SMBv1, LLMNR, NBT-NS, NTLMv1, ומצב חתימת SMB (SMB Signing)
- שרתים ותחנות לא מעודכנים (Patch Management), מערכות End of Life ושירותים מיותרים
- תיקיות משותפות (File Shares) עם הרשאות רחבות ומסמכים שמכילים סיסמאות
- ממשקי ניהול של מדפסות, מתגים, NAS, מצלמות ו-iLO / iDRAC עם סיסמאות ברירת מחדל
- בדיקת הפרדת הרשת (סגמנטציה): מעבר בין VLAN, חוקי Firewall בין אזורים, הפרדת OT ו-IoT
- תנועה רוחבית (Lateral Movement) בין עמדות ושרתים, והאם הגנת התחנות (EDR) מזהה ומתריעה
- גישה לשרתי הגיבוי, למאגרי הגיבוי ולקונסולות הווירטואליזציה (vCenter, Hyper-V)
שיטת עבודה ובטיחות
- הרשאה בכתב, הגדרת היקף (Scope) וכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement) לפני תחילת העבודה
- Black, Grey או White Box, ותרחיש של עמדה שכבר נפרצה (Assumed Breach) לפי מטרת המבדק
- שיטות שאינן הורסות (Non-destructive) בסביבת הייצור, הימנעות מנעילת חשבונות ומעומס על שרתים קריטיים
- חלון זמן מתואם (Testing Window), איש קשר זמין בארגון ונוהל עצירה (Stop Condition)
- וידוא גיבוי תקין ובדיקת שחזור (Restore Test) לפני המבדק
- עדכון של איש הקשר כבר במהלך המבדק כשנמצא ממצא קריטי
מהשיחה הראשונה לשגרה מסודרת
- 1
שיחת היכרות ומיפוי
מבנה הרשת, הדומיין, הסניפים והמערכות הרגישות, ומה מטרת המבדק.
- 2
היקף, הרשאה וכללי עבודה
נקודת מוצא, חלונות זמן, איש קשר ומה מחוץ לתחום, בהרשאה בכתב ובכללי עבודה מוסכמים (Rules of Engagement).
- 3
ביצוע מבוקר
בדיקה בשיטות שאינן פוגעות בסביבת הייצור (Production), אחרי וידוא גיבוי תקין, ועדכון של איש הקשר כבר במהלך המבדק על ממצא קריטי.
- 4
דוח, תיקון ובדיקה חוזרת
נתיבי התקיפה והמלצות התיקון (Remediation), ביצוע התיקונים בתשתית ובדיקה חוזרת (Retest).
איך תקיפה מתפשטת בתוך הרשת, ואיפה עוצרים אותה
באירועי כופרה (Ransomware), הנזק הגדול נעשה בדרך כלל אחרי הכניסה: בשלב שבו התוקף משיג הרשאות, עובר בין מחשבים ומגיע לגיבויים. אלה החוליות שמבדק פנים-ארגוני בודק:
למה Active Directory במרכז
Active Directory קובע מי ניגש לכל שרת, תיקייה ומחשב בארגון, ולכן מי שמשיג בו הרשאות מנהל שולט בפועל ברשת כולה. דומיין שנבנה לאורך שנים צובר קבוצות, הרשאות והגדרות שאיש כבר לא זוכר למה נוספו. כלים כמו PingCastle ו-Purple Knight נותנים תמונת מצב של ההגדרות, ו-BloodHound ממפה את נתיבי התקיפה (Attack Paths) בין משתמש רגיל לבין מנהל הדומיין.
הרשאות עודפות וחשבונות שנשכחו
עובד שעבר תפקיד שומר לא פעם את ההרשאות הקודמות (Privilege Creep), וחשבון שירות (Service Account) שהוגדר פעם עם הרשאות מנהל ממשיך להחזיק בהן. כל אחד מאלה הוא קיצור דרך לתוקף. העיקרון שמנחה את התיקון הוא הרשאות מינימליות (Least Privilege): כל חשבון מקבל רק את מה שהעבודה שלו דורשת.
סיסמאות ופרוטוקולים ישנים
סיסמה שחוזרת בכמה חשבונות (Password Reuse), או סיסמת מנהל מקומי זהה בכל המחשבים, הופכת פריצה לעמדה אחת לגישה לכל העמדות. פרוטוקולים ישנים (Legacy Protocols) כמו LLMNR ו-NTLMv1 נשארים פעילים מתוך ברירת מחדל וחושפים פרטי הזדהות ברשת. כיבוי שלהם, יחד עם סיסמה ייחודית לכל מחשב (LAPS), הם מהתיקונים שנותנים הרבה הגנה בעבודה מועטה יחסית.
הפרדה שקיימת רק בתרשים
לא פעם תרשים הרשת מראה VLAN נפרדים לשרתים, לעמדות ולאורחים, ובפועל חוקי ה-Firewall ביניהם פתוחים כמעט לגמרי. המבדק בודק את ההפרדה כפי שהיא עובדת בפועל: האם עמדה של עובד מגיעה לממשקי הניהול, לשרת הגיבוי או לרשת ה-OT. הפרדה אמיתית (סגמנטציה ומיקרו-סגמנטציה) מגבילה את התנועה הרוחבית (Lateral Movement) גם כשמשהו כבר נפרץ.
הגיבוי כיעד
תוקפים מחפשים את הגיבויים לפני שהם מפעילים כופרה, כי גיבוי זמין מאפשר לארגון לשחזר בלי לשלם. שרת גיבוי שמצורף לדומיין, עם אותן סיסמאות ניהול, נופל יחד עם שאר הרשת. המבדק בודק אם הגיבוי מופרד, אם יש עותק שאי אפשר לשנות או למחוק (Immutable Backup) ואם קיים עותק מנותק (Air-gapped).
מדריך: Active Directory: למה זה היעד הראשון של תוקף, ואיך בודקים אותו
חומת האש מגינה על הגבול בין הרשת לאינטרנט (Perimeter). תקיפה שמתחילה במייל דיוג, בסיסמה שדלפה או בעמדה של ספק כבר נמצאת בפנים, ומשם השאלה היא מה ההגדרות הפנימיות מאפשרות. מבדק פנים-ארגוני בודק בדיוק את השלב הזה, שבו נקבע אם האירוע ייעצר בעמדה אחת או יתפשט לכל הארגון.
מנקודת מוצא שמוגדרת מראש לפי התרחיש שרוצים לבדוק: שקע רשת בלי משתמש, משתמש רגיל של עובד (Assumed Breach), עמדה מסוימת או רשת האורחים. לעיתים בודקים כמה נקודות מוצא באותו מבדק. הבחירה נקבעת בהגדרת ההיקף (Scope) ונכתבת בכללי העבודה.
המבדק מתוכנן כדי לצמצם את הסיכון הזה: בודקים את מדיניות הנעילה (Account Lockout) לפני כל בדיקה של סיסמאות, משתמשים בשיטות שאינן הורסות (Non-destructive) ומתאמים חלון זמן מראש. לפני תחילת העבודה מוודאים שיש גיבוי תקין, ואיש קשר בארגון זמין לאורך כל המבדק. אם משהו מתנהג באופן חריג, עוצרים ומעדכנים אותו.
PingCastle ו-Purple Knight סורקים את הגדרות Active Directory ונותנים תמונת מצב חשובה, והם משמשים חלק מהמבדק. מבדק חדירה מחבר בין הממצאים: הוא בודק אם הגדרה חלשה אחת, יחד עם סיסמה משותפת ושרת לא מעודכן, יוצרת נתיב ממשתמש רגיל להרשאות מנהל. הוא גם בודק את הרשת, השרתים והגיבויים, שהכלים האלה אינם מכסים.
דוח עם תקציר להנהלה (Executive Summary) ותיאור נתיבי התקיפה שנמצאו, ממצאים מדורגים לפי CVSS והמלצת תיקון (Remediation) לכל אחד. סדר התיקון מתחיל בנקודות שחוסמות את הנתיבים הקצרים ביותר להרשאות מנהל. אחרי התיקונים מבצעים בדיקה חוזרת (Retest) ומעדכנים את הדוח.
כשאנחנו מנהלים את התשתית, התיקונים נעשים אצלנו: הרשאות, GPO, LAPS, כיבוי פרוטוקולים, סגמנטציה והפרדת הגיבוי, בתיאום עם צורכי העבודה ובתיעוד שינויים (Change Management). כשהתשתית מנוהלת על ידי ספק אחר, אנחנו מעבירים לו את הממצאים בצורה מסודרת, מלווים את התיקון ובודקים שוב.
עוד דברים שאפשר לרכז אצלנו
ניהול מערכות (System)
ניהול שוטף של שרתי Windows ו-Linux, Active Directory ו-Entra ID, הרשאות, עדכוני אבטחה וניטור, עם תיעוד ובקרת שינויים (Change Management).
רשתות, סגמנטציה ומיקרו-סגמנטציה
רשת מחולקת לאזורי אמון: VLAN וחוקים בין אזורים, בידוד שרתים, OT, IoT ואורחים, ומיקרו-סגמנטציה שמקשה על תוקף לנוע ברשת (Lateral Movement).
מבדקי חדירות (Penetration Testing)
בדיקה מבוקרת של הרשת, האתרים, הענן והעובדים מנקודת המבט של תוקף, עם דוח ממצאים מדורג (CVSS), המלצות תיקון (Remediation) ובדיקה חוזרת.
רוצים לדעת לאן תוקף יגיע מעמדה אחת ברשת שלכם?
ספרו לנו בקצרה על העסק ועל מה שמעסיק אתכם במחשוב. נחזור אליכם כדי להבין את הצורך ולהציע דרך עבודה שמתאימה לכם.
שעות פעילות: ראשון עד חמישי, 09:00 עד 17:00
לקוחות קיימים? פתיחת קריאת שירות